צוואות וירושות

מהי צוואה?

נתחיל מהבסיס.. המילה "צוואה", היא מלשון ציווי.

במובן המשפטי, "צוואה" היא מסמך משפטי בו מורה אדם מה יעשה ברכושו לאחר מותו.

הצוואה הינה ברוח חוק יסוד 'כבוד האדם וחירותו'.

זהו חוק יסוד המכיר כמובן באמת אנושית בסיסית
כי זמן חיי האדם בעולם הזה הוא קצוב ולכן יש צורך בהסדר חוקי הקובע מה ייעשה עם רכוש האדם לאחר פטירתו.

עם מותו של אדם, עוברים נכסיו (כספים, נדל"ן, רכוש וכו') ליורשיו.

נכסים אלו מכונים "עיזבון".

חלק מהאנשים בוחרים לכתוב צוואה שבה הם קובעים מי יירש את נכסיהם ובאילו תנאים.

יחד עם זאת, למרות שבידם האפשרות לקבוע מי יירש אותם, רוב האנשים בישראל אינם כותבים צוואה.

במקרים אלו, הבעלות על העיזבון תועבר ליורשים על פי דין, אשר נקבעים על פי הכללים של חוק הירושה.

איך עושים צוואה?

לאחר מותו של המוריש,
הנכסים שהותיר אחריו מחולקים בין היורשים שלו.

לפי החוק הישראלי יש לאדם חופש מוחלט בצוואתו,
והוא יכול לצוות לתת את כל רכושו או כל חלק ממנו לכל אדם שיבחר, בין אם היה אמור להיות יורשו על פי דין ובין אם לאו.

החוק בישראל קובע 4 דרכים שונות לעשיית צוואה:

1. צוואה בכתב יד:

מסמך הכתוב כולו בכתב יד, חתום בכתב יד, ובא עליו תאריך בכתב יד,
המורה מה ייעשה ברכושו של האדם לאחר מותו, הוא צוואה לכל דבר ועניין.

עם זאת, מכיוון שצוואה מסוג זה, שהיא, לכאורה, הסוג הקל ביותר לעשותו,
היא מסמך שבדרך כלל לא ייבדק על ידי עורך דין, או אדם הבקיא בחוק,
עד לאחר מותו של האדם.

רבים הסיכויים כי אם ינסח את המסמך אדם שאינו בקיא בחוק, יהיו בו שגיאות רבות
העשויות להביא לפסילת הצוואה, או להסדר חוקי שונה מזה שאליו התכוון המצווה.

צוואה מסוג זה מומלצת רק למי שבטוח לחלוטין כי הוא מכיר את הוראות החוק,
ויכול לנסח צוואה תקפה ושלמה מבחינה צורנית שתשקף את רצונו, ובמילים אחרות – למשפטנים.

2. צוואה בעדים:

מסמך בכתב, הנושא תאריך וחתימת המוריש, ועל פני המסמך באה חתימתם של שני עדים.
זהו הסוג הנפוץ ביותר של צוואה. סוג זה נערך לרוב במשרד עורכי דין,
ובמקרה זה מסתייע המצווה לרוב בשירותי עורך הדין הן לניסוחה הנכון של הצוואה,
והן על מנת לבחון האם המסמך שנערך אכן עונה על הדרישות החוקיות.

אמנם אין ביטחון כי גם מסמך שנערך אצל עורך דין יהיה תקף,
אך עורך דין היודע את מלאכתו יכול לתת רמת ביטחון גבוהה
ללקוחו כי לאחר מותו ייעשה ברכושו כרצונו.

צוואה בפני רשות:

אמירה בעל פה בפני אדם מהאנשים המנויים בסעיף 22 לחוק הירושה – שופט, רשם, נוטריון.
השימוש "בצוואה בפני רשות" אינו נפוץ..

צוואה בעל פה:

מי שרואה עצמו, אל מול פני המוות, "שכיב מרע", ומצווה בפני שני עדים בעל פה,
ועדים אלו ערכו זיכרון דברים, והפקידו אותו אצל הרשם לענייני ירושה בסמוך
ככל האפשר לאמירת הדברים, אף היא צוואה.

במקרה זה פוקעת הצוואה כעבור חודש מהרגע בו תם האיום על חיי המצווה,
אם הוא נותר בחיים.

מה קורה עם רכושם של אנשים שלא כתבו צוואה לאחר מותם?

ישנם 2 אפשרויות התלויות בעובדה האם המנוח השאיר יורשים או שלא.

במקרה בו למנוח אין יורשים עיזבונו עובר לניהול המדינה.
לאחר מספר שנים, אם לא ימצאו יורשים, העיזבון יעבור לבעלות המדינה.

הרכוש של הנפטר ישמש את המדינה למטרות חינוך, מדע, בריאות וסעד בלבד.
כמו כן, שר האוצר רשאי, לפי שיקול דעתו, להעניק או לשלם מתוך נכסיו של האדם שמת,
לאחד או יותר מאלו:

1. לאדם אשר ערב מות המנוח היה תלוי במנוח לכלכלתו.
2. לאדם או תאגיד אשר המנוח, ערב מותו, היה תלוי בו לכלכלתו.
3. לקרוב משפחה של המנוח או של בן זוגו, אשר אינו משתייך
   לרשימת היורשים על פי דין הקבועה בחוק.
   

במקרה אחר אשר למנוח יש יורשים אך הוא לא ערך צוואה,
הדין הישראלי פועל כירושה על – פי דין.

ירושה על פי דין:
היורשים על פי הדין עשויים להיות בני הזוג, קרובי משפחתו של המוריש או המדינה.

בנוסף, חשוב לדעת שעל פין דין אין חשיבות אם הקרוב נולד במסגרת הנישואין הנוכחיים
של המוריש או במסגרת נישואין בכלל, כך שגם ממזר יורש.

הערה – לא הרחבנו כאן על מקרים מיוחדים כגון אימוץ, פונדקאות, תרומת ביצית וכ"ו..
אם יש לכם שאלות בנושאים אלו צרו איתנו קשר בטלפון ונסייע לכם באופן משפטי.